פריקת כתף היא אירוע טראומטי חריף מאוד הגורם למעשה ליציאה של ראש עצם הזרוע מהשקע המיועד לא בעצם השכמה. מצב זה גורם לכאב חד, בעוצמה בלתי נסבלת, כתוצאה ממתיחה קיצונית של מעטפת מפרק הכתף. כאב חזק, נפיחות מקומית וקושי משמעותי בתנועה, אופייניים מאוד לאחר פריקת כתף. פריקת כתף אינה פציעה שכיחה כמו כאבי גב או כאבי ברכיים, יחד עם זאת, עלולה להתרחש במהלך אימון, תאונה ולעיתים אפילו בתנועה לא נכונה.
הטיפול בפריקת כתף נעשה בשני שלבים:
- שלב ראשון – טיפול ראשוני בבית החולים, כמה שיותר מהר לאחר הפציעה, על ידי אורטופד אשר מחזיר את ראש הזרוע למקומו הטבעי במפרק הכתף.
- שלב שני – טיפול המשך, המערב שיקום פיזיותרפי אינטנסיבי ונמשך מספר שבועות.
במקרים של פריקת כתף מומלץ לפעול במהירות וביעילות על מנת למנוע סיבוכים ולצמצם את הישנות הפציעה.
כל המידע לפניכם.
למרכז פיזיותרפיה צהלה ניסיון רב בשיקום פיזיותרפיה לאחר פריקת כתף.
מהי פריקת כתף
מפרק הכתף הינו המפרק בעל טווח התנועה הגדול ביותר בגוף, מפרק זה בעל דרגות חופש רבות ומאפשר תנועה בכיוונים ובזויות מגוונות של הזרוע ביחס לשכמה. בשל תכונה זו מפרק הכתף רגיש ביותר לפציעות. אחת הפגיעות השכיחות במקרים של פגיעה טראומטית המערבת מתיחה בטווח תנועה קיצוני, הינה פריקת כתף.
מפרק הכתף מורכב משני חלקים – ראש עצם הזרוע ושקע עצם השכמה (נקרא גם גלנואיד).
במצב תקין, ראש עצם הזרוע ממוקם בתוך השקע ונע בתוכו בחופשיות, במסגרת טווח התנועה המוגדר. עם זאת, במקרים מסוימים, ראש הזרוע עלול להיפרד מהשקע מצב המוכר כפריקת כתף.
פריקת כתף
פריקת הכתף יכולה להיות קדמית, כאשר ראש עצם הזרוע זז קדימה, או אחורית, כאשר ראש עצם הזרוע נע לאחור, כאשר מעל ל – 90% מפריקות הכתף הינן קדמיות.
פריקת כתף יכולה להתרחש במקרה של תנועה קיצונית, התנגדות גדולה על היד בתנוחה מסויימת או תאונה, בה למעשה מופעל כוח רב על הכתף ומושך את ראש עצם הזרוע החוצה מהשקע.
קיימים שני סוגים עיקריים של פריקת כתף:
- פריקת כתף חלקית (סאבלוקסציה) – כאשר עצם הזרוע נעה באופן חלקי בלבד ממקומה בשקע הגלנואידי. במרבית המקרים של תת פריקה עצם הזרוע תשוב למקומה באופן ספונטני (עצמוני), אם כי עדיין יידרש טיפול פיזיותרפיה כדי לשקם את המפרק, למנוע את הישנות הבעיה.
- פריקת כתף מלאה (דיסלוקציה) – כאשר עצם הזרוע יוצאת לחלוטין משקע הגלנואיד (בעצם השכמה). במקרים אלו יש הכרח להיעזר ברופא אורתופד אשר ישיב את עצם הזרוע למקומה.
תסמינים של פריקת כתף
התסמין המוחשי ביותר לפריקת כתף הינו כאב חד בכתף שלא ניתן להתעלם ממנו. לצד זאת עשויים להופיע תסמינים נוספים:
- הכתף אינה יושבת במקום "הנכון" שלה, ועלולה להיראות מעט מעוותת.
- סיבוב של הזרוע כלפי פנים ומיקום תחתון מחוץ לקו המפרק.
- טווח התנועה של הכתף מוגבל משמעותית ותנועת הזרוע מכאיבה מאוד.
- הכתף מרגישה לא יציבה.
- נפיחות ושטפי דם באזור.
- תחושת נימול לאורך הזרוע והאמה.
- הירדמות או חולשה של חלקים מהגפה העליונה.
בכל מקרה של חשד לפריקת כתף חשוב לפנות לטיפול רפואי מהיר כדי למנוע התדרדרות במצב ולהשיב את עצם הזרוע למקומה.
פריקת כתף – גורמי סיכון
פריקת כתף יכולה לקרות לכל אדם בכל גיל, אולם ישנם כמה גורמי סיכון שהיכרות עימם עשויה למנוע מצב זה:
- גמישות יתר: הסיבה העיקרית לפריקת כתף הינה גמישות יתר של הרצועות סביב המפרק (מעטפת המפרק). גמישות זו מאפשרת לעצם הזרוע, בתנועות בטווח קיצוני, להגיע לנקודת אל-חזור בלי התנגדות מספקת. בנקודה זו הסיכוי לפריקה גבוה מאוד.
- פעילות ספורטיבית: בעיקר בענפי ספורט בהם קיימת תנועה של הזרוע הצידה, או כלפי מעלה, תוך סיבוב האמה – למשל בענפי הג'ודו, הכדורסל, כדוריד, שוער בכדורגל, התעמלות מכשירים ועוד.
- גיל: בגיל צעיר קיים סיכוי גבוה יותר לפריקת כתף בעקבות פעילות גופנית אינטנסיבית, השתתפות בספורט אתגרי ונטילת סיכונים. כמו כן, בגילאים צעירים המפרקים יותר גמישים ועלולים להגיע לטווחים המסכנים את יציבות המפרק.
- פריקות כתף קודמות: מטופלים שכבר חוו פריקת כתף בעבר נמצאים בסיכון גבוה יותר לפריקת כתף חוזרת, בייחוד אם הכתף והרקמות שבאזור המפרק לא טופלו ולא החלימו כראוי.
- סיבות גנטיות: מחלות הפוגעות במפרקים, התקפים אפילפטיים, ליקויים מבניים, חולשת שרירים פתולוגית, כל אלו ועוד עלולים להגדיל את הסיכוי לפריקת כתף.
פריקת כתף – דרכי מניעה
גורמי הסיכון שהזכרנו מדגישים עד כמה חשוב לשמור על יציבות וחוזק סביב מפרק הכתף, שהוא אחד המפרקים התנועתיים ביותר בגוף שלנו. לא תמיד ניתן למנוע מצב של פריקת כתף, בייחוד כאשר מדובר בפציעה טראומטית, אך ישנן כמה המלצות שיסייעו לצמצם את הסיכונים:
- ביצוע פעילות גופנית מתאימה: חיזוק השרירים סביב הכתף, על ידי פעילות גופנית מותאמת ליכולות ולגיל של המתעמלים, יחזקו את אזור הכתף ועשויים לצמצם את הסיכוי לפריקת כתף. בכל מקרה חשוב לבצע את תרגילי הכוח תוך תשומת לב לתחושות באזור הכתף. במידה וביצוע תרגיל מעורר כאב, מומלץ לעצור ולהתייעץ או פיזיותרפיסט.
- הימנעות מתנועות בטווחים קיצוניים: גם בעת אימון ספורטיבי אינטנסיבי חשוב לשמור על מפרק הכתף, להכיר את טווח התנועה האפשרי של המתאמן ולהימנע מביצוע תנועות מוגזמות, קיצוניות ולא נכונות. לכן, אם אתם בסיכון לפריקת כתף ומתחילים שגרת אימונים חדשה, מומלץ להתייעץ עם פיזיותרפיסט ספורט.
- טיפול פיזיותרפיה: אם כבר התרחשה תת-פריקה או פריקת כתף בעבר, מומלץ מאוד לפנות לטיפול פיזיותרפיה שיסייע לשקם ולחזק את הכתף. התהליך נעשה באמצעות תוכנית אימון המותאמת אישית לצרכים שלכם. בכך ניתן להקטין את הסיכויים לפריקה חוזרת של הכתף.
- הקפדה על הכנה מתאימה לפני תחילת הפעילות הגופנית.
טיפול פיזיותרפיה לפריקת כתף
פריקת כתף אינה מצב שניתן להתעלם ממנו, ולו רק בשל הכאבים וחוסר הנוחות הכרוכים בה. ההמלצה היא לפנות לסיוע רפואי בהקדם האפשרי, בייחוד כאשר מורגשים תסמינים נוירולוגיים של נימול, חוסר תחושה וחולשה בכתף.
הטיפול בפריקת כתף נעשה בדרך כלל בחדר המיון וכולל בדיקות לבירור מצב הכתף, והחזרת עצם המפרק למקומה (רדוקציה) באמצעות מניפולציה חיצונית על ידי רופא מוסמך, מניפולציה עצמית בהשגחת רופא, או בשיטות לא פולשניות אחרות.
משככי כאבים ניתנים לפי הצורך, ובמקרים נדירים אף טשטוש או הרדמה. מיד עם גמר המניפולציה והשבת המפרק למצב תקין תחול הקלה מיידית ברמת הכאב.
חשוב – החזרת המפרק למקומה חייבת להיעשות על ידי רופא מוסמך בלבד, שכן החזרה חובבנית עלולה לגרום לנזק למפרק עצמו ולעצבים וכלי הדם הסובבים אותו.
לאחר השבת עצם המפרק למקומה המשך הטיפול שמרני יכלול מנוחה לאזור, מניעת תנועות סיבוביות והרמה של הזרוע (לעתים על ידי קיבוע), וטיפול פיזיותרפי לשיקום האזור.
תקופת המנוחה יכולה להימשך כשישה שבועות, והיא מאפשרת לרקמות לרפא את עצמן. לאחר שישה שבועות, כאשר האזור מחלים מעט ניתן להתחיל לשלב תנועה במסגרת טיפול פיזיותרפיה המותאם לצרכים וליכולות של המטופל.
מרבית מקרי פריקת הכתף ניתנים לטיפול באמצעים שמרניים, כאשר פחות מ – 10% מהמקרים יצריכו התערבות כירורגית, ובמיוחד במקרים של פריקת כתף חוזרת ונשנית.
הטיפול בפיזיותרפיה לפריקת כתף יכלול את הדברים הבאים:
- הפחתת כאב על ידי טכניקות שונות כגון עיסוי, הנעת המפרק, טיפול חשמלי (TENS), דיקור מערבי ועוד.
- תרגילים שיקומיים – שמטרתם להחזיר למטופל את טווח התנועה, להפחית כאב, לשפר יציבות במפרק הכתף ועוד. תרגילים אלו יבוצעו במכון הפיזיותרפיה בהדרכת אנשי מקצוע. בנוסף, המטופלים יקבלו הדרכה כיצד להמשיך לבצע את התרגול גם בבית באופן עצמאי.
- תרגילים לחיזוק השרירים המייצבים של מפרק הכתף והשרירים של חגורת הכתפיים, בייחוד בסוף טווח התנועה.
- לימוד טווח התנועה האופטימלי של הזרוע במפרק הכתף והכרת הדרכים למניעת ביצוע תנועות לא מתואמות, בטווחים קיצוניים, העלולות לגרום לפריקת כתף נוספת.
מטרת השיקום בפיזיותרפיה היא לשפר את תפקוד מפרק הכתף, במיוחד בטווחים העלולים לסכן את יציבות המפרק ובכך למנוע פריקת כתף נוספת.
שיקום מוצלח יסייע למטופל לאמץ הרגלי תנועה נכונים ואיכותיים יותר ובכך לשמר את בריאות הכתף לאורך שנים.
למרכז פיזיותרפיה צהלה ניסיון רב בשיקום פיזיותרפיה לאחר פריקת כתף.