המפרקים בגוף האדם, אותם מנגנונים המחברים בין עצמות שונות בגוף, הם אלו המאפשרים לנו לנוע, כאשר מבנה וסוג המפרק קובע את מידת התנועה שהוא מאפשר לעצמות. בדרך כלל, במידה ובריאות המפרקים תקינה, תנועות הגוף לא יהיו כרוכות בכאב, ולכן כאשר חשים כאבים במשך תקופה ארוכה במפרק מסויים או סביבו, יש להתייחס לכך כאות אזהרה ולהתחיל בירור רפואי בהקדם האפשרי.
אחת הסיבות האפשריות לכאבים במפרקים היא דלקת מפרקים ניוונית, הנקראת גם אוסטאוארטריטיס. נהוג לחשוב על דלקת מפרקים ניוונית כבעיה הנפוצה בקרב אנשים מגיל 50 ומעלה, בעיקר נשים. אך למעשה היא עלולה להופיע גם בקרב צעירים, בדרך כלל בעקבות פציעה או חבלה. כיוון שדלקת זו, במיוחד בשלביה המוקדמים, אינה תמיד כרוכה בכאב ולא תמיד משפיעה על תנועת המפרק, חשוב להכיר היטב את המאפיינים הנוספים שלה ואת דרכי הטיפול בה.
מהי אוסטאוארטריטיס – דלקת מפרקים ניוונית
דלקת מפרקים ניוונית היא תהליך דלקתי שפוגע ברקמות המרכיבות את המפרק, בעיקר בסחוס המרפד את קצות העצמות באזור המגע ומאפשר למפרק לנוע בחופשיות.
דלקת מפרקים ניוונית יכולה להיגרם בשל פציעה טראומטית, עומס יתר קיצוני או בשל שחיקה מתמשכת של המפרק. במקרים רבים, שחיקה זו היא בלתי נמנעת. יחד עם זאת, לרוב, גוף האדם מסוגל להתמודד עם הנזקים, לתקן את רובם ולמצוא פיצוי תנועתי להימנע מכאב. במצבים שאין ביכולתו של הגוף לתקן את הנזק לרקמות, מתפתחת דלקת בתוך המפרק, שעלולה לערב את העצמות, הסחוסים ולעיתים גם את הרצועות והגידים באזור הפגיעה. כתוצאה מכך נוצרת נפיחות נוזלית, מתפתח כאב והגבלת טווח תנועה במפרק.
בתהליך זה מתפתחות לפעמים מעין בליטות (osteophytes) – אוסטאופיטים אלו מעוותים את קצות עצמות המפרק, נוצרת התעבות בשולי העצם ובכך נגרמת הגבלה של תנועה וכאב.
דלקת מפרקים ניוונית נפוצה בעיקר במפרקים גדולים נושאי משקל, כגון מפרקי הירכיים והברכיים, אך יכולה להופיע גם במפרקי כפות הידיים, קרסוליים, כפות הרגליים ובמפרקים נוספים.
חומרת הפגיעה משתנה מאדם לאדם, לעיתים יתכן שטווח התנועה של המפרק נשמר אך מורגש כאב חזק. לעומת זאת, תיתכן גם פגיעה משמעותית בעצמות המפרק, שתיראה היטב בצילומי רנטגן, מבלי שהאדם יחוש בכאב, נפיחות או הגבלת טווח תנועה.
בשלבים הראשונים של המחלה, ההתבטאות שלה קלה יחסית ובהחלט ניתן לשמר ואף לשפר את המצב באמצעות טיפול מתאים. לכן חשוב לפנות לייעוץ רפואי כאשר מתעורר חשד לפגיעה דלקתית.
ירך עם Oateoarthritis – דלקת מפרקים ניוונית, OpenStax, CC BY 4.0, via Wikimedia Commons
למרכז פיזיותרפיה צהלה נסיון רב בטיפול פיזיותרפיה לדלקת מפרקים ניוונית.
אוסטאוארטריטיס – דלקת מפרקים ניוונית: הסימנים שחשוב להכיר
כאמור, דלקת מפרקים ניוונית לא תמיד גורמת לסימפטומים. גם כאשר הללו קיימים לעיתים הכאב והנפיחות יכולים להגיע ולחלוף לסירוגין.
לרוב, הכאב מורגש היטב כאשר מפעילים עומס על המפרק בנשיאת משקל, למשל בעת מאמץ פיזי, או אפילו בעמידה או הליכה. מלבד הכאב תיתכן הגבלה בתנועת המפרקים, אשר תתבטא בנוקשות לפני התחלת התנועה, בייחוד בקימה אחרי ישיבה ממושכת או לאחר שינה, בשעות הבוקר. בנוסף לכאב ונפיחות, לעיתים ניתן לראות עיוות במבנה המפרק ודלדול שרירי סביבו.
לא בכל המפרקים התבטאות הדלקת תהיה זהה ולרוב ניתן לראות מאפיינים ספציפיים לכל איזור:
- כפות הידיים – הפגיעה בעיקר במפרקים האמצעיים של האצבעות, במפרקים בקצוות האצבעות ובמפרקים בבסיס האגודל. תורגש בעיקר תחושת נוקשות ובאזור תתפתח נפיחות אשר עלולה להישאר גם אם הכאב יעלם. הדלקת עלולה לגרום לדפורמציה באצבעות ולעיתים מופיעות ציסטות, או גבשושיות, המקשות על ביצוע פעולות יום-יומיות.
- ברכיים – כאשר הגורם לדלקת מפרקים ניוונית הוא פציעה טראומטית, הסימפטומים יופיעו רק בברך אשר בה התרחשה הפגיעה. במקרים אחרים, כגון שחיקה, בדרך כלל הדלקת תתפתח בשתי הברכיים, תגרום לקושי בעת נשיאת משקל, כגון עלייה במדרגות, ריצה, קפיצה או אפילו בעת הליכה. במקרים מסוימים ייתכנו כאבי ברכיים והגבלת בטווח התנועה, גם במנוחה, כחלק מהתבטאות המחלה.
- מפרקי הירך – דלקת ניוונית במפרק הירך מתאפיינת בכאב בחלק החיצוני של הירך, או באזור המפשעה, אשר יכול להיות מורגש עד לברך. כאב זה מופיע בזמן מנוחה, אך הוא עשוי להתגבר בעת מאמץ, כגון עמידה ממושכת, מדרגות או הליכה. תיתכן גם הגבלה בטווחי התנועה של מפרק הירך כך שהאדם יתקשה לבצע פעולות שגרתיות כמו נעילת נעליים, מעבר מישיבה לעמידה וכו'.
אוסטאוארטריטיס – דלקת מפרקים ניוונית: גורמי סיכון
דלקת מפרקים ניוונית נפוצה בעיקר בקרב אנשים מעל גיל 50, יותר בקרב נשים.
לצד גורמי הגיל והמגדר, ישנם גורמי סיכון נוספים למחלה:
- עודף משקל
עודף משקל נחשב לאחד מגורמי הסיכון המובילים להתפתחות של דלקת מפרקים ניוונית מאחר והוא מפעיל עומס גדול על המפרקים, בעיקר במפרקי הירכיים והברכיים. - פעילות גופנית אינטנסיבית
פעילות מאומצת לאורך שנים רבות, עלולה להגביר תהליכי שחיקה במפרקים. עבודה פיזית המערבת עמידה ממושכת והרמת משקלים, עלולה גם היא לתרום לשחיקה במפרקים ולהתפתחות דלקת מפרקים ניוונית. - נטיה גנטית
כיום משערים כי ישנה נטיה גנטית שעלולה לגרום להתפתחותה של המחלה בתנאים מסוימים. - פגיעה טראומטית
דלקת מפרקים ניוונית יכולה, כאמור, להיגרם גם בשל פגיעה טראומטית במפרק מסויים. לכן, במקרים רבים, יכולה להופיע גם בקרב אנשים צעירים. - ניתוחים המערבים טיפול ברקמות בתוך המפרק
ניתוחים אלו נחשבים לגורם סיכון בהאצת תהליכי שחיקה העלול לגרום להתפתחות דלקת מפרקים ניוונית. - מצבים רפואיים אחרים
דלקת מפרקים שגרונית, דלקת מפרקים פסוריאטית, מחלות אוטואימוניות שונות עלולים לגרום למצב של דלקת מפרקים ניוונית שניונית.
אוסטאוארטריטיס – דלקת מפרקים ניוונית: אבחון וטיפול
אבחון דלקת מפרקים ניוונית מחייב היוועצות עם אורתופד מומחה בתחום. הבדיקה תכלול תשאול ואיסוף כל האינפורמציה הרלוונטית לגבי הרקע האישי והמשפחתי, בדיקה תפקודית ובדיקה פיזיקלית של המטופל, בדגש על אזור המפרק הרלוונטי. בדרך כלל המטופל יופנה גם לביצוע צילומי רנטגן ובדיקות דם.
בסיום הבדיקות, לאחר בחינת כל הנתונים ולאחר שנשללה האפשרות למצבים רפואיים אחרים, ניתן יהיה להגיע לאבחנה ומסקנה האם מדובר בדלקת מפרקים ניוונית.
אמנם, נכון להיום, עדיין אין תרופה יעילה ומוכחת למניעת התפתחות דלקת פרקים ניוונית, יחד עם זאת, ישנם טיפולים והנחיות רפואיות שיכולות להקל את הכאבים, לסייע למטופל להתמודד עם המחלה ולנהל שגרת חיים תקינה.
טיפולים יעילים בדלקת מפרקים ניוונית
פיזיותרפיה לדלקת מפרקים ניוונית
טיפול פיזיותרפיה הוא אחד האמצעים המרכזיים להקלה בכאב ונפיחות, שימור טווח התנועה במפרק, חיזוק השרירים ושיפור התפקוד הגופני של המטופל.
המטרה העיקרית בטיפול פיזיותרפיה היא להחזיר את המטופל לתפקוד יומיומי מיטבי. על מנת להשיג מטרה זו, מבצעים אבחון הכולל הערכה תפקודית כללית, הערכת יכולות גופניות ספציפיות, הערכת עוצמת ומיקום הכאב והנפיחות ומידת ההגבלה בעטיין והערכת ההיענות של המטופל לטיפול.
לאחר השלמת האבחון, הטיפול נקבע באופן אישי על פי הממצאים, הצרכים והיכולות של כל מטופל, בהתחשב במצבו הרפואי. כחלק ממהלך השיקום, הפיזיותרפיסט יבנה למטופל תכנית אימון אישית, שתכלול תרגילים לתרגול עצמי בבית, כחלק מהתחזוקה העצמית שעל המטופל לבצע על מנת למקסם את הצלחת השיקום.
בין הכלים הנפוצים, בטיפולי פיזיותרפיה בדלקת מפרקים שגרונית, ניתן למנות:
- עיסוי רקמות – עיסוי רקמות עמוק, הנעת מפרקים ושחרור שרירים סביב המפרק הפגוע.
- מכשיר TENS – מכשיר זה (Transcutaneous Electrical Nerve Stimulation) ניתן לשימוש במרפאה או בבית. בפעולתו משכך את הכאב באמצעות פולסים חשמליים ושינוי תחושתי באזור שבו הוא מותקן. התקנה פשוטה וכוונון לפי תחושה, נעשה על ידי המטופל לפי תחושתו האישית.
- דיקור יבש – שיטת טיפול בעזרת מחטי דיקור, המסייעת להפחתת הכאב באזורים פגועים. נעשה על ידי דיקור ממוקד בנקודות טריגר (אזורים תפוסים וכואבים בתוך שרירים, הנוטים להקרין כאב לאזורים אחרים).
- אימון שיקומי – חלק עיקרי וחשוב של השיקום הינה תכנית האימון האישית הניתנת למטופל. תרגילי השיקום מותאמים למצבו ויכולותיו של המטופל, הם ייעודיים לשיפור טווח התנועה, חיזוק השרירים, שיפור ביכולות מוטוריות, שימור ושיפור יכולת התנועה והתפקוד.
- טיפול בחום וקור – על מנת להוריד נפיחות ולהקל על כאבים.
- ועוד.
אביזרים
אביזרי הליכה, מדרסים, נעליים מותאמות אישית, סדים ואביזרי נוספים יכולים לסייע להתמודד עם קשיי ההליכה ועם הכאבים. לצורך בחירה באביזרים מתאימים ניתן להתייעץ עם פיזיותרפיסטים או מומחים בתחום האורתופדיה.
טיפול תרופתי
כחלק מהטיפול בכאב, ניתן להיעזר במשככי כאבים החוסמים את אותות הכאב הנשלחים למוח. בנוסף, ניתן להשתמש בתרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות (NSAIDׂ) להקלה בנפיחות וכאב המקומי. במקרים חמורים יותר של הדלקת ניתן להיעזר בהזרקות של קורטיקוסטרואידים למפרק.
ניתוח
במצב של שחיקת סחוסים חמורה הגורמת לפגיעה קשה מבנה המפרק, ביכולת התנועה ובאיכות החיים, ובמידה והטיפול השמרני לא נותן מענה, יהיה צורך בטיפול ניתוחי. ניתן לנסות ארתרוסקופיה במטרה להחליק את הזיזים שנוצרו על עצמות המפרק, אך לרוב, המצבים האלו יובילו לניתוח להחלפת המפרק.
אוסטאוארטריטיס – דלקת מפרקים ניוונית: לסיכום
כפי שניתן לראות, ישנן דרכי טיפול מגוונות בדלקת מפרקים ניוונית, כאשר תוכנית הטיפול תיבנה בהתאם למצבו של המטופל. על מנת להבטיח תוצאות מיטביות, כדאי לפנות לייעוץ אורתופדי בהקדם. במקביל מומלץ להיעזר תחילה בשיטות שמרניות יותר כגון פיזיותרפיה ואימון שיקומי. לצד זה, מומלץ לשמור על משקל תקין ועל פעילות גופנית סדירה בהתאם ליכולת.
הקפדה על עקרונות אלו, תאפשר להפחית את ההשפעה של דלקת המפרקים הניוונית על התפקוד הכללי ותאפשר שמירת איכות חיים טובה יותר.