דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis ) הינה מחלה כרונית אוטואימונית, בה מערכת החיסון תוקפת את הגוף עצמו ופוגעת בעיקר במפרקי הגוף.
שכיחות התופעה באוכלוסיה היא כאחוז אחד, מופיעה יותר בנשים. נכון לכתיבת מאמר זה, ספטמבר 2022, לא ניתן לרפא לחלוטין את הדלקת, אך אבחון נכון שלה יסייע משמעותית לשיפור איכות חיי המטופלים וניתן יהיה להאט ואף למנוע את התדרדרות המחלה ואת הנזקים הנלווים לה.
דלקת מפרקים שגרונית עלולה להתרחש בכל גיל. למרות ההנחה שהמחלה מופיעה בעיקר בגילאים מאוחרים, ניתן לראות לא מעט מקרים בהם המחלה מתפרצת גם בגילאים צעירים, למשל בתחילת העשור הרביעי לחיים ואף קודם. הסיבה להתפרצות דלקת מפרקים שגרונית אינה ברורה דיה. ישנם מרכיבים גנטיים וסביבתיים שונים אשר תורמים להתפרצות המחלה. נמצא כי שני גורמי הסיכון המשמעותיים ביותר הינם – עישון ועודף משקל.
קיימת חשיבות רבה לאבחון מוקדם וטיפול נכון, כאשר מטרת הטיפול היא להאט את התקדמות המחלה , טיפול תומך בסימפטומים ושיפור איכות החיים ותפקודו של החולה.
במקרים מסוימים דלקת מפרקים שגרונית קשורה במחלות אחרות שאף הן מחייבות טיפול:
- אוסטאופורוזיס: מצב זה, המוכר גם בשם בריחת סידן, עלול להיות סיבוך של דלקת מפרקים שגרונית. בריחת סידן מחלישה את העצם ומעלה את הסיכון לשברים.
- פגיעה כללית במערכת החיסונית: המצב הדלקתי גורם לגוף להיות פגיע יותר לזיהומים, לכן חשוב לפנות לאבחון ולטיפול שיסייעו לייצב את המצב הדלקתי.
- תסמונת סיוגרן: מחלה ראומטית אוטואימונית המאופיינת ביובש בפה ובעיניים, נלוות לדלקת מפרקים שגרונית.
- בעיות לבביות: דלקת שגרונית עלולה לגרום לחסימה בעורקים או לדלקת קרום הלב.
- סינדרום התעלה הקרפלית: דלקת שגרונית יכולה לפגוע גם בתעלות העצבים בשורש כף היד ובכך להוביל להתפתחות של דלקות באזור.
- פגיעה בריאות: דלקת מפרקים שגרונית מעלה את הסיכון למחלות ריאות.
דלקת מפרקים שגרונית משפיעה על כלל אברי הגוף. מלבד המצבים שתוארו לעיל ייתכנו גם מצבים רפואיים נוספים. לכן, בכל חשד לדלקת מפרקים שגרונית, מומלץ לפנות לייעוץ רפואי .
US government, captions by [1], Public domain, via Wikimedia Commons
הסימנים לדלקת מפרקים שגרונית
דלקת מפרקים שגרונית הינה מחלה כרונית. עם הזמן והתפתחות המחלה, צפוי להיגרם הרס של הרקמות הרכות במפרקים, אשר עלול להוביל להופעת התסמינים הבאים:
- כאבים במפרקים: זהו הסימן הנפוץ ביותר לדלקת. העוצמה של הכאב והתדירות בה הוא מופיע ישתנו מאדם לאדם. במקרים מסוימים הכאב יתגבר במצב מנוחה, במקרים אחרים יקשה את הנעת המפרק. פעמים רבות הדלקת תתפתח באזור כף היד והאצבעות, לעיתים תופיע הדלקת בברכיים, בכפות הרגליים, בכתפיים, בעמוד השדרה, במרפקים ואף במפרקי הצוואר והלסת.
- נפיחות: הצטברות של נוזל דלקתי תוביל לעיתים לנפיחות באזור המפרק.
- קושי בהנעת המפרק: המצב הדלקתי, כאב ונפיחות, מקשה פעמים רבות על הנעת המפרקים, בייחוד לאחר חוסר תנועה, לדוגמא: בשעות הבוקר.
- עייפות וחולשה: כאבים וקשיי תנועה עלולים לפגוע באיכות חיי המטופל ולהוביל גם לתופעות של עייפות וחולשה כללית.
התסמינים המופיעים לעיל הם הסימפטומים העיקריים של דלקת מפרקים שגרונית, אך מחלה זו עלולה להשפיע על הגוף בכללותו ולפגוע גם באיברים נוספים כגון הריאות והלב. בשל כך, חשוב מאוד לפנות לייעוץ רפואי כאשר מתעורר חשד לדלקת מפרקים שגרונית.
כיצד מאבחנים דלקת מפרקים שגרונית?
כדי לטפל בדלקת מפרקים שגרונית, חשוב לבצע אבחון מקצועי שיסייע לקבל תמונה מקיפה על מצב הגוף. כיום, אבחון הדלקת נעשה באמצעות שני אמצעים מרכזיים:
- בדיקות דם: אבחון ראשוני של דלקת שגרונית נעשה באמצעות בדיקות דם לגילוי נוגדן "פקטור ראומטואידי" (Rheumatoid Factor). בקרב מטופלים הסובלים מדלקת זו יופיעו רמות גבוהות של הנוגדן ומלבדו יכול להופיע גם נוגדן ACPA. גילוי נוגדנים אלו בדם עלול להצביע על קיומה של דלקת, אך לצורך אבחון מדויק ומלא יש צורך בבדיקות תומכות נוספות.
- בדיקות הדמיה: לצורך השלמת האבחון נעזרים אנשי הרפואה באמצעי הדמיה כגון רנטגן, CT, MRI או אולטרסאונד. מטרת בדיקות אלו הינה לזהות פגיעות בעצמות ו/או ברקמות הרכות המרכיבות את המפרק והסמוכות לו.
דלקת מפרקים שגרונית – דרכי הטיפול
דלקת מפרקים שגרונית היא כאמור מחלה כרונית, לכן המטרה העיקרית של הטיפול היא להאט את קצב התקדמות המחלה, להקל על המטופלים ולשפר את איכות חייהם לאורך זמן. במקרים חמורים יותר, ייתכן שהמטופל יקבל גם טיפול תרופתי או הזרקות שנועדו לטפל בהתפרצות נקודתית, אך כיום מקובל להיעזר במידת האפשר בטיפולים פרא רפואיים הבאים:
- עיסוי: עיסוי האזורים המודלקים יכול לסייע בהורדת הנפיחות באזור ובהתמודדות עם הכאב.
- פיזיותרפיה: דלקת מפרקים שגרונית עלולה להוביל במשך הזמן להגבלה בטווחי התנועה, ירידה בכוח השרירים ופגיעה כללית בתפקוד המטופל.
טיפולי הפיזיותרפיה יתמקדו בשמירת טווחי התנועה, חיזוק שרירים וטכניקות שונות להורדת כאב ונפיחות. המטרה העיקרית, בטיפולי הפיזיותרפיה, היא שימור ואף שיפור התפקוד ואיכות חייו של המטופל.
הפיזיותרפיסט יבנה תוכנית טיפול מותאמת אישית למטופל תוך התייחסות למטרות הטיפול אשר קבעו יחד הפיזיותרפיסט והמטופל.
לסיכום, אבחון מהיר וטיפול נכון בדלקת מפרקים שגרונית יקלו על כאבי המטופל ויאפשרו לו לשמור על איכות חיים טובה לאורך זמן.