תסמונת I.T.B

מאת: ג'ודי הורוויץ , פיזיותרפיסטית M.A, B.P.T

תסמונת (I.T.B Ilio Tibial Band Syndrome) הינה אחת מהפציעות הנפוצות ביותר בעולם הריצה. זוהי אחת מחמשת הפציעות השכיחות בקרב רצים למרחקים ארוכים וידועה בכינויה I.T.B.S.
I.T.B.S מהווה כ – 12% מכלל פציעות הריצה.

מהי ה – I.T.B ומה תפקידה?

הגורמים ל I.T.B.S נחלקים לגורמים פנימיים (ביומכניים) וגורמים חיצוניים (אימון לא מתאים, משטח ריצה, הנעלה לקויה).

הגורמים הפנימיים: בשל תפקידה הייחודי של ה I.T.B, כל תנועת ירך כלפי מרכז הגוף (אבדוקציה) או סיבוב פנימה (רוטציה מדיאלית) של הירך, עלולים לגרום למתח מוגבר על הרצועה. נטייה מרכזית וסיבוב פנימה של הירך נובעים בדרך כלל מחולשה של שרירי הישבן ותמיכה לקויה שלהם סביב החיבור של הירך לאגן (מפרק הירך). בנוסף לתנוחת הירך שיוצרת מתח מוגבר על ה I.T.B, מתגייס השריר שתפקידו למתוח את ה (I.T.B Tensor Fascia Lata) לעזרת שרירי הישבן החלשים ובכך מגביר אף יותר את המתח על רקמת ה I.T.B.
קריסת הקשת האורכית של כף הרגל (פרונציה מוגברת), חולשת שרירי האגן והליבה –CORE, חסרים בגמישות ותנועתיות במפרקי הגפה התחתונה וסיבולת שרירית נמוכה, עלולים לגרום, במיוחד בשלבים של עייפות בריצה, לסיבוב פנימי מהיר ומוגבר של הירך בנוסף לאבדוקציה מוגברת וכתוצאה מכך למתח מוגבר על ITB.

גורמים חיצוניים: ITBS יכול להיגרם משימוש יתר ו"התשה" של הרצועה בעיקר בשל טעויות אימון כמו שינויים פתאומיים של משטח האימון (רך/ קשה, שטוח/אחיד או ירידה), מהירות אימון גבוהה מידי, מרחק אימון גדול מידי, נעליים ישנות או לא מתאימות ותדירות אימונים גבוהה מידי, העלולים להגביר את קצב הרס הרקמה יחסית לקצב בו היא נבנית (בזמן המנוחה) ולגרום למצב של פציעה.

כיצד מתפתח ITBS ?

בזמן כיפוף הברך בזווית הגדולה מ -30 מעלות, רצועת ה- I.T.Bנעה לאחור, באופן יחסי ועוברת אל מאחורי הזיז הצידי של עצם הירך (בחלק התחתון, ממש מעל הברך). במהלך יישור הברך, הרצועה נעה קדימה, באופן יחסי, קדמית לזיז הצדי של עצם הירך. העובדה שהרצועה מחוברת לעצם השוק (מתחת ומעבר למפרק הברך) מאפשרת לה לנוע קדימה ואחורה, בחופשיות, בזמן כיפוף ויישור הברך ולחלוף בכך בסמוך מאוד לזיז הצדי של עצם הירך. במידה וכתוצאה מאחת מהסיבות המוזכרות בגורמים ל I.T.B.S נוצר מתח מוגבר על ה I.T.B היא עלולה להתחכך בחוזקה בזיז הצידי של עצם הירך ולהתגרות. תופעת I.T.B.S נפוצה בקרב רצים המבצעים תנועות חוזרות ונשנות של כיפוף ויישור של מפרק הברך,בתבנית תנועה לקויה של הירך. למעשה, ליקוי תנועתי זה גורם לחיכוך יתר של החלק התחתון של הרצועה על הזיז הצידי של עצם הירך בעת המעבר מעליו. החיכוך מתרחש בדרך כלל לאחר שהרגל נוגעת בקרקע, בעת העמסת משקל הגוף על הרגל, במהלך מחזור הצעד בריצה. תנועה חוזרת זו, בליווי החיכוך, עלולה לגרום להרס הרקמה וכתוצאה מכך להתפתחות תהליך דלקתי ונפיחות של ה ITB. ריצה במורד גורמת להעמסת יתר בבלימת משקל הגוף ולזווית כיפוף גדולה יותר ובכך עלולה להחמיר את התופעה, בעוד שריצה בעליה מתונה, מקטינה את הכוחות המוחזרים מהקרקע , מכניסה לפעולה את שרירי הישבן ועשויה להקל על הבעיה.

מהם התסמינים?

התסמינים האופייניים של I.T.B.S הם כאב או צריבה חדה בצידה החיצוני של הברך. הכאב יכול להיות מורגש גם באזורים גבוהים יותר של הירך, לאורכה של הרצועה. במקרים אחדים ניתן לראות נפיחות או עיבוי של הרקמה בצד החיצוני של הברך ובמישוש ניתן יהיה להרגיש מתח ונוקשות לאורך ה I.T.B. לרוב, יופיעו התסמינים זמן מה לאחר תחילת פעילות (ריצה) ובדרך כלל יחלשו או אפילו ייעלמו זמן קצר לאחר סוף הפעילות. לתסמינים נטייה לחזור שוב בריצה הבאה, בדרך כלל באותו שלב והם עלולים להחמיר מריצה לריצה. הזנחה והתעלמות יביאו, בדרך כלל, להתגברות התסמינים וכאב המורגש גם בזמן הליכה יומית, בעליה ובירידה במדרגות ואף במנוחה.

כיצד נטפל ב I.T.B.S?

כאשר אנו ניגשים לטפל ב I.T.B.S, חשוב מאד להתייחס הן לגורמים הפנימיים והן לגורמים החיצוניים. הפיזיותרפיה נותנת מגוון פתרונות טיפוליים ל I.T.B.S. למרות שזו אחת הפציעות הנפוצות ביותר בעולם הריצה, ישנה הצלחה רבה בפתרון הבעיה ובשיקום מלא מהפציעה. אולם, כמו ברוב פציעות הספורט, ככל שנקדים לאבחן את הבעיה ולטפל בגורמים לה, כך יהיה השיקום טוב יותר ומהיר יותר ויצמצם את האפשרות להישנות הפציעה. במידה ואינה מטופלת כראוי, פציעה של I.T.B נוטה להפוך לכרונית. במקרים כאלו יידרשו שינויים משמעותיים יותר בטכניקת הריצה וחיזוק שרירים משמעותי והשיקום עשוי להמשך מספר חודשים.

טיפול לטווח קצר כולל:

  • הפחתת כאבים ונפיחות באמצעות דיקור מערבי, עיסוי רקמות רכות, חשמל ואולטרסאונד.
  • תרופות נוגדות דלקת (NSAIDS) וקרח יכולים להיות שימושיים בתקופות המוקדמות של I.T.B.S.
  • הערכה ביומכנית מפורטת מתבצעת כדי לזהות מהם הליקויים העיקריים בתבנית התנועה ומהו הגורם המשמעותי ביותר של הבעיה (כפי שהוזכר לעיל).
  • לעתים קרובות אביזרים כגון מדרס מותאם אישית או נעל "מתקנת" יכולים להיות שימושים כדי לתקן קריסת הקשת האורכית בכף (פרונציה מוגברת).
  • חיזוק שרירי הישבן והשרירים המייצבים של מפרק הירך, שרירי הליבה ושרירי הגפה התחתונה כולה מועילים מאוד בהאצת השיקום.
  • שיפור התבנית התנועתית של הריצה, שיפור היציבות הסטטית והדינמית ועבודה על סגנון הריצה הכרחיים לחזרה בטוחה לריצה ולהימנעות מהישנות הפציעה.

חשוב לדעת

לכל אורך תקופת השיקום אין צורך להימנע מפעילות גופנית מאומצת. ניתן לעסוק בפעילות מגוונת, אך רק כזו שאינה מגרה כאב לאורך ה I.T.B בכל שלב של הפעילות! כמו בכל סוג של שיקום, התמדה, הקפדה ורצינות, יביאו לתוצאות הרצויות בזמן הקצר ביותר ובאיכות הגבוהה ביותר.

למידע נוסף אודות פציעות ספורט

 

תסמונת I.T.B