שברי מאמץ

מאת: עפרי לאואר, פיזיותרפיסטית

בשנים האחרונות ניתן לראות עלייה בשכיחות הופעת שברי מאמץ, זאת בעקבות הגדילה המשמעותית במספר האנשים העוסקים בספורט.
שבר מאמץ (stress fracture) הנו שבר לא שלם בעצם, הנגרם כתוצאה מהפעלת עומס יתר על העצם לאורך זמן. שברי מאמץ נוצרים לרוב כתגובה לעומסים חוזרניים בהם נוצר מצב של "עייפות החומר". שבר מאמץ שונה משברים אחרים, בכך שהוא איננו נגרם כתוצאה מפגיעה טראומתית וחד פעמית בעצם. שברים מסוג זה מתרחשים בעיקר בעצמות הגפיים התחתונות הנושאות משקל כמו עצם השוקה (tibia), עצמות המסרק בכף הרגל (metatarsal) ולעיתים רחוקות גם עצם הירך (femur).

מן ההיבט הפיזיולוגי, עצמות הגוף עוברות באופן תמידי תהליכים של פירוק ובנייה מחדש על ידי תאים בוני עצם (osteoblast) ותאים הורסי עצם (osteoclast). במצב תקין, תהליכים אלו שומרים על הומיאוסטזיס וקיים יחס קבוע בין תהליכי הבנייה לתהליכי הפירוק. פעילות גופנית מוגברת עלולה לייצר עומס יתר על העצם אשר יפגע באיזון התקין בין תהליכי הפירוק והבניה, ובעצם יגביר את תהליכי הפירוק של העצם.
לרוב, מחלה מטבולית אינה הגורם העיקרי לשבר מאמץ. עם זאת, נמצא קשר ישיר בין ליקויים מטבוליים שונים בגוף לבין הופעת שברי מאמץ כדוגמת צפיפות עצם נמוכה, וסת לא סדירה, חסרים תזונתיים ועוד.

שברי מאמץ – סימפטומים

הסימפטום העיקרי של שבר מאמץ יבוא לידי ביטוי בצורת כאב חד באזור השבר. הכאב יופיע בעת פעילות גופנית מאומצת (כגון ריצה) ולעיתים כבר בעת ביצוע פעילות גופנית מתונה יותר כדוגמת הליכה. סימפטומים נוספים יהיו נפיחות מקומית, רגישות למגע בנקודה מסוימת, החמרה בכאבים בעת ביצוע פעילות גופנית והקלה בכאבים בזמן מנוחה. יחד עם זאת, ייתכן גם כאב בזמן המנוחה כתלות בחומרת השבר.

למרכז פיזיותרפיה צהלה נסיון רב בטיפול פיזיותרפיה לשברי מאמץ.

גורמים שעלולים להגדיל את הסיכון להתפתחות שברי מאמץ

פעילות גופנית ספציפית – שברי מאמץ שכיחים יותר אצל העוסקים בענפי ספורט המתבצעים על גבי משטחים קשיחים כמו כדורסל או טניס. עם זאת, התופעה רווחת גם בקרב רקדנים, בקרב מתעמלים, בקרב העוסקים בכושר קרבי כהכנה לצבא (ובחיילים בכלל).
עליה מהירה ברמת הפעילות – פעמים רבות מופיעים שברי מאמץ בעקבות שינוי מהיר או פתאומי באורח החיים, המשתנה ממצב של חוסר פעילות גופנית למצב של שגרת אימונים. דוגמה לכך היא גיוס לצבא או הגברה מוגזמת בעוצמה, בתדירות או במשך האימון גופני.
מגדר – נשים שמחזורן החודשי אינו סדיר או שסובלות מהעדר ווסת, מועדות יותר להיווצרות שברי מאמץ.
בעיות מבניות בכף הרגל – אנשים הסובלים מכף רגל שטוחה במיוחד ("פלטפוס") או מקשת כף רגל גבוהה במיוחד נמצאים בסיכון יתר להיווצרות שברי מאמץ.
אוסטיאופרוזיס – מצב רפואי המאופיין בעצמות חלשות ולכן מעלה את הסיכון להיווצרות שברי מאמץ ביתר קלות.
חסרים תזונתיים – נמצא קשר בין חסר בויטמין די ובסידן לבין הסיכון לפתח שברי מאמץ.

אבחון שברי מאמץ

במרבית המקרים ניתן לאבחן שברי מאמץ על סמך בדיקה גופנית, תלונות המטופל וסיפור הרקע. לעתים על מנת לאשר את האבחנה תידרשנה בדיקות דימות כגון: צילום רנטגן (אולם, במקרים רבים לא ניתן לראות את שברי המאמץ בצילום רנטגן), מיפוי עצמות או MRI.

דרגות שברי מאמץ

קיימות 4 דרגות חומרה לשברי מאמץ, כאשר דרגה 1 היא דרגת החומרה הקלה ביותר ודרגה 4 היא הדרגה החמורה ביותר. את שברי המאמץ בדרגות 1-2 לא ניתן לראות ברנטגן אלא רק במיפוי עצמות. לעומת זאת, את שברי המאמץ בדרגות 3-4 ניתן לראות גם במיפוי עצמות וגם ברנטגן.

שברי מאמץ – שיטות טיפול

הטיפול בשברי מאמץ תלוי לרוב בחומרתם ובמיקום השברים. המרכיב החשוב ביותר בטיפול הוא מתן זמן מספק להחלמה של העצם. ניתן להשתמש בקרח אשר מסייע בהפחתת הנפיחות ומקל על הכאב. מומלץ לחזור לפעילות בצורה הדרגתית. יש להתחיל מפעילויות שלא מערבות נשיאת משקל (כשחייה) ולהתקדם בהדרגה עד לפעילות שגרתית מלאה. חזרה לפעילויות שדורשות מאמץ רב כריצה צריכה להיות הדרגתית תוך כדי עליה זהירה במשך ובעוצמת הפעילות.
טיפולי פיזיותרפיה לשברי מאמץ ידועים כיעילים בהליך ההחלמה והם יכללו בין השאר: תכנית לחיזוק כוח השרירים, שיפור השליטה השרירית האקסצנטרית, שימוש בטכניקות שונות להורדת כאב ולעיתים התאמת אביזרי עזר במידת הצורך. בנוסף, לאורך כל ההליך יש להקפיד על תזונה המשלבת ויטמין די וסידן בתפריט היומי.

למידע נוסף אודות פציעות ספורט

המידע במאמר אינו מהווה המלצה או הנחיה רפואית והוא אינו מחליף חוות דעת / יעוץ / שרות רפואי. בעת הצורך, מומלץ לפנות לגורם מטפל מקצועי שיספק אבחון מקצועי.

מקורות:
Stress Reaction and Fractures, John Kiel; Kimberly Kaiser.
Return to sport following stress fractures of the great toe sesamoids: a systematic review, G. A. J. Robertson J. S. Goffin A. M. Wood
"eMedicine – Stress Fracture : Article by Jonathan C Reeser, MD, PhD". Retrieved 2007-12-23.