צניחת רחם

מאת: אלה לב קרני, פיזיותרפיסטית, מתמחה בשיקום רצפת אגן

לכמה מכן מוכרת הסיטואציה הבאה- סוף היום הגיע, את מסתבנת במקלחת ופתאום מרגישה בליטה בפתח הנרתיק. התחושה מאוד מבהילה ויום למחרת את קובעת תור לרופא הנשים במהירות האפשרית.
על פי Women's Health Initiative, 41% מהנשים בגילאי 50-79 חוו צניחת איברי אגן, מהן 14% צניחת רחם, אבל רק 10%-20% פונות לעזרה מקצועית.

מהי צניחת רחם?

צניחת רחם מתייחסת למקרה אשר בו הרחם "מחליק" או "גולש" דרך הווגינה.
צניחת רחם מתרחשת כאשר שרירי רצפת האגן והרצועות התומכות של האגן נמתחים, נחלשים ואינם מסוגלים לספק את התמיכה הנדרשת לאיברי האגן בכלל ולרחם בפרט.
הסיווג לצניחה נעשה על פי ארבע דרגות. הדרגה הראשונה היא הקלה ביותר, בה האיבר שצנח נמצא למעלה מסנטימטר מפתח הנרתיק , כך גם התסמינים הינם הקלים ביותר. דרגה רביעית היא הקשה ביותר, בה האיבר שצנח נמצא כולו מחוץ לנרתיק ובהתאמה התסמינים הם הקשים ביותר.

מה תרגיש אישה הסובלת מצניחת רחם?

התלונה הנפוצה במקרה של צניחת רחם תתואר על ידי האישה כתחושת כובד ומשיכה באזור האגן ו/או הנרתיק, אשר הולכת ומתגברת בסוף יום ובזמן ביצוע מאמץ . בדרגות גבוהות יותר של צניחת רחם אף יורגשו רקמה או איבר בולטים מפתח הנרתיק.

צניחת רחם – גורמי סיכון

  • לידה- עם סיכון גובר לאחר לידה ראשונה, לידת ואקום או זמן לחיצות שמעל שלוש שעות.
  • משקל גבוה של הילוד
  • עצירות כרונית
  • שיעול כרוני
  • הרמת משאות כבדים באופן קבוע
  • רמות אסטרוגן נמוכות- לאחר מנופאוזה (הפסקת המחזור החודשי)
  • נטייה תורשתית- נטייה גנטית לאלסטיות יתר של רקמות החיבור

כיצד תפחיתי סיכון לצניחה/ תימנעי מהחרפת צניחת רחם קיימת?

  • טיפול בעצירות כרונית- שתייה מרובה של מים, אכילת סיבים, ביצוע פעילות גופנית
  • ניהול עומסי היום יום- הימנעות מהרמת משאות כבדים או ביצוע ההרמה במינימום נזק לרצפת האגן- תרגול והדרכה לכך יינתנו על ידי פיזיותרפיסטית לרצפת אגן.
  • שימוש באסטרוגן- מקומי או סיסטמי אשר עוזר לתפקוד מיטבי של הרקמה.

צניחת רחם – דרכי טיפול

הטיפול יקבע לפי דרגת חומרת הצניחה.
פיזיותרפיה לרצפת אגן – הטיפול הפיזיותרפי יתאים לדרגות הצניחה הנמוכות- 1-2.
מטרת הטיפול העיקרית היא למנוע את החרפת הצניחה. נבצע זאת על ידי חיזוק שרירי רצפת האגן וניהול עומסים נכון של העומסים שנגרמים לרצפת האגן מעליית לחץ תוך בטני (הרמת משאות, שיעול, פעילות גופנית) על מנת לספק תמיכה לרחם.
תומך נרתיק – פאסרי – התקן העשוי מסיליקון רפואי ומוחדר לנרתיק על ידי רופא או פיזיותרפיסטית רצפת אגן ומטרתו לתמוך בקירות הנרתיק וברחם. ההתקן מגיע בצורות ובגדלים שונים. ישנם התקנים אותם המטופלת יכולה להוציא לבדה על בסיס יום יומי, בדרך כלל לפני פעילות גופנית אשר מעלה את הלחץ התוך בטני ומחריפה את הצניחה ואילו ישנם התקנים אשר מוחדרים למשך זמן ארוך יותר ומוחלפים כל 6-10 שבועות.
טיפול ניתוחי – ישנן גישות ניתוחיות שונות לטיפול בצניחת רחם- גישה נרתיקית , היא הגישה השכיחה ביותר, גישה ביטנית או ביצוע לפרוסקופיה.

בחירת סוג הניתוח תלוי בגורמים רבים – מהו הצפי ללידות בעתיד, קיום יחסי מין, מצב בריאותי של המטופלת.
לאחר ניתוח מומלץ לבצע טיפול פיזיותרפי לרצפת האגן, על מנת להגיע לתוצאות מקסימאליות ושמירת הצלחת הניתוח לאורך זמן.

למידע נוסף אודות פיזיותרפיה לרצפת האגן

.