טריגר פינגר (אצבע הדק)

מאת: מירב גולומבוביץ, מרפאה בעיסוק, M.Sc.OT.

אצבע הדק / טריגר פינגר / TF הינה תופעה שכיחה ביותר בקרב מבוגרים וצעירים, אשר משפיעה באופן משמעותי על תפקוד היד.

אבחנה: Stenosing flexor tenosynovitis, כלומר היצרות של התעלה דרכה עוברים הגידים המכופפים, סמוך לרצועה – A-1 pulley. לרוב מלווה בתהליך דלקתי בסביבת הגיד המכופף סמוך לרצועה זו.

סימפטומים: רגישות וכאב מעל A-1 pulley בעת תנועת אגרוף בהתנגדות. לעיתים מלווה בהתעבות הסינוביה (רקמה דקה העוטפת את הגידים המכופפים), nodule, אשר גורמת להגבלה בתנועת הגיד וכן לכאב במישוש אזור זה. ללא טיפול או כאשר המצב מחמיר תיתכן נעילה/היתפסות (clicking/locking) של האצבע בכיפוף, ללא יכולת ליישרה. תופעה זו לרוב מוחמרת בבקרים.

למרכז פיזיותרפיה צהלה נסיון רב בטיפול פיזיותרפיה לטריגר פינגר.

טריגר פינגר

הגורמים לתופעת טריגר פינגר – הסיבה לבעיה זו אינה ידועה ברוב המקרים. תנועה חוזרנית, אחיזה עם כוח ומאמץ של כף היד או טראומה יכולים לתרום להתפתחות תהליך זה. קיים קשר חזק בין תופעת 'אצבע הדק' למחלות כמו RA, סוכרת, כלומר אנשים החולים במחלות אלו נוטים יותר ללקות בתופעה זו (3).

שכיחות: באוכלוסייה הכללית – 2.6%, בקרב סוכרתיים השכיחות יכולה להגיע ל- 10%. תופעה זו שכיחה פי 6-2 בקרב נשים לעומת גברים. גיל ממוצע להופעת TF הינו 58 שנים (1), ויכולה להתרחש בכל אחת מן האצבעות (TF) והן באגודל (Trigger Thumb). האגודל הינה השכיחה ביותר מבין 5 האצבעות לתופעה זו (4).
בקרב ילדים שכיחות התופעה פחותה בהרבה ולרוב מופיעה אך ורק באגודל.Congenital Trigger Thumb (מולד), יכולה להופיע בתינוקות אשר אינם מצליחים ליישר את האגודל (5).

כיצד ניתן לאבחן טריגר פינגר: ניתן לאבחן Trigger Finger/Trigger Thumb באמצעות בדיקה פיזיקלית ותשאול ההיסטוריה של המטופל. ברוב המקרים ניתן לחוש בהתעבות באזור הרצועה A-1 pulley, וכן "קליק" או נעילת האצבע בכיפוף, אשר מלווים בכאב. בדיקות מעבדה, כגון, צילומי x-ray, US, MRI לרוב אינן נחוצות לצורך האבחון.

טריגר פינגר – שיטות טיפול:

טיפול שמרני הינו הטיפול הראשוני לבעיית טריגר פינגר וכולל:

  • סדים: סד ליישור מפרק PIPJ (סד טבעת) או MCPJ (6) – יש ללבוש סד ליישור למשך 6-12 שבועות, בלילה ובמהלך היום. לעיתים ניתן להפסיק שימוש בסד מוקדם יותר, כאשר ה תופעה נעלמת לחלוטין.
  • הימנעות מפעילויות חוזרניות או מלוות במאמץ עם היד/אצבע
  • תרופות נוגדי דלקת לשיכוך כאב (6)
  • כאשר הטיפול השמרני אינו מפחית את התופעה יש לשקול:
  • ניתוח: חיתוך ושחרור A1 pulley
  • שיקום לאחר ניתוח: לרוב ניתוח כגון זה מבוצע בהרדמה מקומית ואינו מלווה באשפוז כלל. כמו"כ ניתן לשוב לפעילות ללא מאמץ עם היד מיד לאחר הניתוח, וכן לעבודה מספר ימים לאחר הניתוח. התפרים מוסרים 10-14 יום מהניתוח, ויש להימנע מפעילויות הכרוכות במאמץ, הרמה, התנגדות למשך 3-4 שבועות מהניתוח.
  • סיבוכים לאחר ניתוח: בכל ניתוח יתכנו סיכונים. לרוב ניתוח כגון זה אינו מלווה בסיכונים משמעותיים. הסיבוכים האפשריים כוללים כאב, דימום, התסמינים אינם נעלמים, זיהום, אצבע נוקשה, נזק לגידים המכופפים או לעצבים תחושתיים. הישנות התופעה לאחר ניתוח הינה פחותה מ- 5% (5).

מקורות מידע:
(1) Langer, D. Maeir, A. Michailevichb, M. Applebaum, Y. and Luria S. (2016), Using the international classification of functioning to examine the impact of trigger finger, Disability and Rehabilitation, DOI: 10.3109/09638288.2015.1137980.
(2) Choudhury MM. & Tay SC. (2014), Prospective study on the management of trigger finger, Hand Surgery, Vol. 19, pp. 393-397.
(3) Cooper, C. (2002), Hand Impairments, Occupational Therapy for physical dysfunction, 5th Ed, Lippincott Williams & Wilkins, p. 943.
(4) http://emedicine.medscape.com/article/1244693-overview#a2
(5) http://www.ericksonhandsurgery.com/patient_information/trigger_fingerthumb.
(6) Makkouk, AH, Oetgen, ME, Swigart, CR, Doods, SD (2008), Trigger finger: etiology, evaluation, and treatment, Muskuloskeletal Medicine, Vol.1, pp 92–96.