צניחת איברים

איברי האגן הפנימיים נתמכים ע”י שרירים – Lavator ani, רצועות – Endo-pelvic Connective Tissue והדיאפרגמה האורוגניטלית (ראה חלק של שרירי רצפת האגן).

פגיעה באחד הגורמים הנ”ל יכולה להוביל לצניחה של איברי האגן לכיוון הפתח התחתון של האגן.

צניחת איברים

BruceBlaus, CC BY-SA 4.0, via Wikimedia Commons

שכיחות:

צניחת אברי האגן הינה בעיה שכיחה אצל נשים –
30%-50% מהנשים מעל לגיל 40 יסבלו מצניחת איברים.
אצל 10%-20% מנשים אלו הבעיה תהיה חמורה ומשמעותית.

גורמי סיכון לצניחת איברים:

  • גיל – ככל שהאישה מבוגרת יותר כך גדל הסיכוי לצניחת איברי האגן.
  • לידה וגינאלית רגילה.
  • שלב שני (צירי לחץ ולחיצות) ארוך.
  • משקל יילוד גבוה.
  • לידה מכשירנית (וואקום).
  • לידות מרובות.
  • עבודה הכוללת הרמת משאות כבדים.
  • שיעול כרוני (מחלות ריאות כרוניות C.O.P.D).
  • נטייה גנטית – מבנה האגן ותפקוד השרירים הבסיסי.
  • ניתוח באגן – שינויים מבניים (עצמות, רקמות חיבור, שרירים) ושינויים תפקודיים (ירידה עצבית, חולשת שרירים).

סוגי צניחות:

צניחת רחם – (uterine prolapse)
צניחת שלפוחית (Cystocele)
צניחת נרתיק – (vault prolapse)
צניחת מעיים (Enterocele)
צניחת רקטום (Rectocele)

צניחת שלפוחית – סימפטומים (תלונות עיקריות):

גוש באזור הוואגינה המלווה בכאב, גירוי, חוסר נוחות, כיבים/דימום
סימפטומים במערכת השתן: עצירת שתן, דלקות חוזרות בדרכי השתן.
סימפטומים במערכת העיכול: עצירות, דליפות צואה

טיפול שמרני בצניחת איברים:

פיזיותרפיה – מתאים בעיקר לנשים עם צניחת שלפוחית א-סימפטומטית (ללא תסמינים), יכול למנוע החמרה ולמנוע מצניחה להפוך להיות סימפטומטית (תסמינים מורגשים היטב).
Pessaries – מכשירים שעוזרים לתמיכה באיבר הצונח הרופא מבצע את ההתאמה (מחייב תחזוקה שוטפת, לא מתאים לכולן).

קיים גם טיפול ניתוחי.

למידע נוסף אודות פיזיותרפיה לרצפת האגן