דליפת שתן במאמץ אצל ספורטאיות

מאת: אלה לב קרני, פיזיותרפיסטית, מתמחה בשיקום רצפת אגן.

ישנם סוגים שונים של דליפות שתן. במאמר זה נדבר על דליפת שתן במאמץ. דליפת שתן במאמץ- איבוד שתן בלתי רצוני כתוצאה ממאמץ גופני (למשל: הרמה, ריצה, קפיצה), שיעול או התעטשות.
דליפת שתן במאמץ מהווה את הסיבה השכיחה ביותר לאיבוד שתן אצל נשים בכלל וספורטאיות בפרט. כיום מדברים על אחת מארבע נשים מכלל האוכלוסייה ובנשים ספורטאיות אף יותר (כ- 30%). בנשים צעירות לפני לידה ההבדלים אפילו יותר משמעותיים.

גורמי הסיכון לדליפת שתן במאמץ:

  • גיל- ככל שהגיל עולה כך גם הסיכון.
  • לידות- סוג הלידה (וגינאליתואקום), משקל התינוק, משך זמן הלחיצות, מספר לידות (הנזק הגדול ביותר על רצפת האגן הוא בלידה הראשונה).
  • השמנת יתר- מעלה לחץ תוך בטני.
  • עישון- מעלה את הסיכוי לדליפה ופשוט לא בריא !!!
  • פעילות גופנית בעצימות גבוהה (High impact physical activity)- פעילות שבה שתי הרגליים לא נוגעות ברצפה באותו זמן כגון ריצה או קפיצה.
  • גורם נוסף שמעלה את הסיכון לדליפות שתן אצל ספורטאיות הוא הפרעות אכילה, במיוחד כאלו שמערבות הקאות יזומות. הפרעות אכילה יכולות להחליש את רצפת האגן עקב מחסור באנרגיה ובחומרים תזונתיים הדרושים לבנייה ולחיזוק של שרירים רצועות ופסציה. ישנה קורלציה גבוהה בין ריצות למרחקים ארוכים, הפרעות אכילה ודליפת שתן.
למרכז פיזיותרפיה צהלה נסיון רב בטיפול פיזיותרפיה לדליפת שתן.

נשים, ספורט ורצפת אגן

כ- 30% מהנשים המתאמנות חוות דליפה בתרגול בעצימות גבוהה (ריצה, ניתורים), אך לאו דווקא דליפה בחיי היום יום. מה שעלול לגרום לירידה במוטיבציה להמשיך ולעסוק בפעילות גופנית, דבר אשר פוגע מאוד בבריאות האישה במישורים רבים.
האחוז הגבוה ביותר של נשים אשר סובלות מדליפה קיים בספורט בעל קפיצות רבות כגון התעמלות מכשירים, טרמפולינה ורקדניות בלט, והספורט שבו אחוז הסובלות מדליפת שתן הוא הנמוך ביותר הוא גולף !

ישנן שתי סברות מדוע נשים ספורטאיות סובלות מדליפת שתן יותר מנשים שאינן עוסקות בספורט:

  • העומסים הרבים והגבוהים על שרירי רצפת האגן ללא אימון מספק של שרירים אלו שמים עומס יתר וגורמים להיחלשות אזור רצפת האגן משרירים ועד רקמות מחברות.
  • בגלל העלייה המהירה של לחץ תוך בטני, שרירי רצפת האגן אצל ספורטאיות חייבים להיות הרבה יותר חזקים מנשים שאינן עוסקות בספורט

טיפול:

הטיפול הראשוני בדליפת שתן הוא טיפול בגורמים התורמים לבעיה כמו: הפרעות אכילה, עישון, משקל יתר והורדת צריכת קפאין ואלכוהול (משתנים)
בנוסף חשוב לארגן את צריכת הנוזלים לפני ותוך כדי אימון שמצד אחד לא תהיה שלפוחית מלאה ומצד שני לא להגיע להתייבשות. להתרוקן זמן קרוב לתחילת האימון.

תרגול שרירי רצפת אגן צריך להיות קו הטיפול הראשוני לנשים עם דליפת שתן וכדאי לשלבו כחלק מתוכנית האימונים הרגילה של הספורטאיות. אימון שרירי רצפת האגן הוא חלק חשוב גם במניעה וגם בטיפול של דליפות שתן, ואין לו שום תופעות לוואי. זהו טיפול יעיל מאוד. מחקר בארה"ב שנעשה על סטודנטיות לחינוך גופני אשר סובלות מדליפת שתן במאמץ, הראה שתרגול שרירי רצפת האגן שיפר את כוחם המקסימלי ואת הסיבולת שלהם, והוריד את תכיפות דליפת השתן ואת כמות הדליפה בכל אפיזודה. הערכה אורוגניקולוגית (ע"י רופא או פיזיותרפיסטית שמתמחה ברצפת אגן) כדאית לספורטאיות במיוחד כאלו אשר עוסקות בספורט בעל עוצמה גבוהה.

סיכום:

אצל ספורטאיות קיימת דליפת שתן יותר מאשר באוכלוסייה הכללית. הבעיה העיקרית היא שנושא זה עדיין לא מדווח ומדובר מספיק, בעיקר בקרב הספורטאיות ומאמניהם. יש צורך לעורר מודעות אצל הספורטאיות ואצל הדרג המאמן בנוגע לדליפות שתן, שכן חוסר התייחסות לבעיה מוביל לפגיעה בספורטאית ובהישגיה.

למידע נוסף אודות פיזיותרפיה לרצפת האגן